Доступные курсы

    המתח בין ה"אנחנו" לבין ה"אני" בולט בשירה הישראלית למן שנות היווצרותה. בקורס זה נציג את השירה המזרחית בישראל על רקע המתחים בשירה הישראלית (למשל הוויכוח שבין נתן זך למשוררי דור תש"ח) ונאיר זוויות שונות בוויכוחים ובמניפסטים הפואטיים של הקבוצות השיריות השונות, דרך שאלת היחיד מול הקולקטיב. נפתח בשנות התבססותה של השירה הישראלית, ונערוך קריאה צמודה בשירים מאת משוררים שונים: חיים גורי, נתן זך, דליה רביקוביץ', יונה וולך ועוד. לצד כלים לקריאת שירה נלמד גם קריאות ביקורתיות וחתרניות, התופסות את השירה כחלק מהחברה הישראלית וממערכת הכוחות המנווטת אותה. נסיים את הקורס בשירה מזרחית משני העשורים האחרונים ונעמוד על מקומה של שירה זו ביצירת זהות אישית וקולקטיבית.
    חז"ל יצרו תרבות של עיסוק אינטנסיבי בפרשנות. את מרכזיות הפולחן החליפה לאחר החורבן תרבות של לימוד ופרשנות. בחלקו הראשון של הקורס נלמד את התיחסותם של חז"ל ושל חכמים בכל הדורות לשאלות שהטרידו אותם בנוגע למדרש: מהי סמכותם לפרש את התורה? כיצד עליהם להתייחס למצבים ולמקרים שאינה מוזכרים במקרא? מהו היחס בין המקרא – התורה "שבכתב" לבין המסורת הנהוגה בתקופתם? מהי התורה "שבעל-פה", שעל פי המסורת ניתנה אף היא מסיני? ומהו היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה? האם המדרש הוא יצירות אנושיות או ביטוי למסורת עתיקה אותה יש לשוב ולפרש בכל דור?

    חלקו השני של הקורס יעסוק בספרות האגדה החזלי"ת הכוללת: סיפורי מעשיות, השלמות לסיפורי המקרא, פתגמי חוכמה ומכתמי מוסר. נעסוק בשאלות אלו: האם למקורות מתחום האגדה מעמד דומה למקורות הלכתיים? האם צריכה להיות פרשנות שונה לדברי אגדה מזו המקובלת בפרשנות מקורות הלכתיים? מהו משקלה של הפרשנות האגדית לתורה? מה היחס בין פרשנות זו לפרשנות הפשט? לשאלות אלו השלכות רבות, הן בתחום ההבנה של ספרות האגדה והן ביחס לסמכות ולחשיבות האגדה במסורת היהודית.

    נעסוק במקורות מתוך ספרות חז"ל, במקורות מן המסורת הרבנית לדורותיה ובמחקר הענף שהתפתח בתחום מדעי היהדות בנושאים אלו.

    במקום זה תוכלו למצוא חורים והקלטות של סדנאות והשתלמויות המיועדים לשפר ולעזור למרים בהוראה מקוונת

    מיני קורס על מקומות קדושים נועד לתלמידי מסלול "לימודי ירושלים וארץ ישראל"
    בהנחייתו של נשיא מכון שכטר - פרופ' דורון בר